יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ הָאָדָם וּפֹעָלוֹ,

אֲשֶׁר מַסֶכֶת חַיָיו בּעוֹלָמֵנוּ בָּאָה : אֶל סוֹפָהּ.

יתְקַדַּשׁ הָאָדָם הַנֶאֱסָף הַיּוֹם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֶל.

יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה יָדָיו וּבִיצִירֵי רוּחוֹ,

בְּכַוָּנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וּבְכָל שֶׁצָלְחָה דַּרְכּוֹ

בְּמַעֲשֶׂה יוֹמיוֹם  שֶׁל חוּלִין וּבִימֵי מוֹעֵד.

יִשְׁתַּבַּח הָאָדָם בּיִחוּדוֹ אֲשֶׁר צֹרַף אֶל יַחַד הַמָּקוֹם,

בַּחוּט הַמְּיוּחָד לוֹ שֶׁשָׁזַר בְּרִקְמַת הַחַיִּים הַמְּשׁוּתֶפֶת.

יִתְגַּדַּל הָאָדָם בָּאוֹר שֶׁהֵבִיא לְהָנִיס חוֹשֶׁךְ,

בַּיָּפֶה שֶׁהֵבִיא לִצְבּוֹעַ אֶת הַכִּעוּר,

בַּטּוֹב שֶׁהֵבִיא לִגְרוֹעַ מֵהָרָע.

יִסָּלַח הָאָדָם עַל רִגְעֵי חוּלְשָׁתוֹ אִם עוֹרְרוּ עָלָיו כַּעַס וְרִיב,

אִם הִקְשִׁיחוּ שָׁעוֹת בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ.

יהִי הַזִיכָּרוֹן הַשָׁמוּר בַּלְבָבוֹת וּבְנוֹף הַמָּקוֹם הֶמְשֵׁךְ לְחַיִּים שֶׁבָּאוּ אֶל קִצָּם.

ישָׂא הַחַי בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת זִכְרוֹן הַהוֹלֵךְ.

יֵחָרֵת שְׁמוֹ/שְׁמָהּ שֶׁל (שם הנפטר/ת) עַל לוּחַ הַחַיִּים הַמְּפַכִּים שֶׁל

בֵּית יִשְׂרָאֶל מֵרֵאשִׁית וְאֶל יָמִים יָבוֹאוּ.